כל תרבות בכל תקופה בעבר הסתמכה על תקנון מוסרי שיספק קווים מנחים נרחבים להתנהגות שמובילה להרמוניה חברתית ולהישרדות. למרות שנראה כי רבים מהתקנונים המוסריים האלה בעבר לא היו רלוונטיים במיוחד למאה העשרים ואחת, כשהתקנונים האלה נכתבו הם היו רלוונטיים לחלוטין. הם עזרו להבטיח את הנצחת המשפחה, הקבוצה והאומה. הם היו האמצעי שבעזרתו הצליחו אנשים לקיים עיקרים בסיסיים של יושר ואמון הדדי. בקיצור, תקנוני מוסר התוו את עקרונות-העל שבאמצעותם יכלו בני האדם לחיות בשלום, בשגשוג ובהרמוניה זה עם זה.

עם זאת, עד תחילת שנות ה-80, כפי של. רון האברד ניסח זאת בצורה ישירה, העולם הפך להיות ג'ונגל, פשוטו כמשמעו. הסימנים נראו בכל מקום. "חמדנות היא טובה", קראה הכרזה בעבר, בשעה שאנשים צברו את הונם המושחת באמצעות מניפולציות והונאות בשוק המניות. אם אומנות ובידור היו ראי, הרי ששנות ה-80 ציינו את תחילתו של עידן חדש ומפחיד באמת של אלימות יומיומית. כמו כן, מי יכול לשכוח מה שנות ה-80 ציינו במונחים של אלימות בערים, שם ילדים בני 13 ו-14 רצחו זה את זה ללא שום חרטה; מכאן, ההד המצמרר של מונחים כגון "ירי ממכונית חולפת" ו-"אונס קבוצתי".

לנוכח הטריטוריה נטולת המוסריות הזאת, ל. רון האברד הציג את הטקסט שלו 'הדרך אל האושר' בשנת 1981. גישתו האופיינית היתה היסטורית ותרבותית כאחד. בדיוק כפי שכל התרבויות הקדומות דרשו תקנון מוסרי כדי לשמור על הלכידות שלהן, הוא הכריז, כך עשתה גם התרבות שלנו. כי ערכים ישנים הופרו ולא הוחלפו בחדשים, בעוד שתקנונים שמבוססים על דתות בימים עברו דרשו אמונה שרבים מהם לא יכלו לספק. כמו כן, הוא קבע שלא היו תיאוריות שלפיהן ילדים היו יכולים לנקוט עמדה מוסרית אמינה יותר. לפיכך, הוא כתב את 'הדרך אל האושר'.

העבודה ניצבת בפני עצמה כתקנון המוסרי היחיד שמיועד לחברה פרגמטית, רוויית היי-טק וצינית ביותר. העבודה הזו, שהיא הראשונה מסוגה שמבוססת כולה על השכל הישר, היא חילונית לגמרי מטבעה. היא לא פונה אלא לשכל הישר של הקוראים, והיא מיועדת לעזור להם למעשה ליישם את הכללים שבה בחיי היומיום שלהם. מתחת להבדלים הרבים בצביון הלאומי, הפוליטי, הגזעי, הדתי או אחר, מוטל על כולנו כיחידים לפלס את דרכנו בחיים. כפי שניתן ללמוד מ-'הדרך אל האושר', ניתן להפוך את הדרך הזאת לטובה יותר אם יודעים ומיישמים את הכללים שהיא מציגה.

החיים בחברה לא מוסרית יכולים להיות הרבה יותר מאשר סתם קשים, כאשר אפילו הערכים האנושיים הבסיסיים ביותר מושמים ללעג. כתשובה למגמות של התדרדרות מוסרית מעין אלה, החוברת 'הדרך אל האושר' מכילה עשרים ואחד עקרונות נפרדים – כשכל אחד מהם מהווה כלל לחיים ונוגע לכל אדם בכפר הגלובלי שלנו. אכן, כמעט 100 מיליון עותקים של החוברת, ביותר מ-170 מדינות ו-96 שפות, ראו אור עד היום כשהסוף לא נראה באופק. עד כה, העבודה קיבלה שש-עשרה תעודות הוקרה מטעם הקונגרס של ארצות-הברית ומאות המלצות נלהבות מהמשטרה, ממנהיגי ציבור, מאנשי עסקים וממחנכים. החוברת מהווה את הבסיס לקמפיינים "שמש דוגמה טובה" ו-"להוציא את הסמים משטח בתי-הספר", שמערבים יותר מ-12 מיליון תלמידים, הורים ומורים אמריקאים ביותר מ-12,000 בתי-ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובתי-ספר תיכונים. הקמפיינים האלה, בתורם, קיבלו המלצות מיותר מ-150 מושלי מדינות ומחוקקים, יחד עם מנהלים של תוכניות מטעם המדינה למלחמה בהתמכרות לאלכוהול ולסמים ומחלקות חינוך במאות קהילות ברחבי ארצות-הברית.